המעביד אינו יכול לשנות את חוזה העבודה באופן חד צדדי 

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה ביום 24/5/11, חויב מעביד לשלם לעובדותיו הפרשי שכר ופיצויי הלנה עבור 3 שנים, בשל הפחתת שכרן באופן חד צדדי וללא הסכמתן.

העובדות:

התובעות, 29 במספר, הועסקו על ידי רשת גני הילדים של אגודת ישראל.

מזה שנים רבות מצויה הרשת בקשיים כלכליים ובמהלך השנים נקטה בהליכי הבראה שונים, בין היתר, קיצוץ שכר העובדים בשיעור של 10%, הקפאת גמולי השתלמות, קיזוז רוחב בהוצאות הרשת וכיו"ב צעדים, אשר לא הועילו.

בשנת 2008 נחתם הסכם הבראה בין הרשת לבין משרד החינוך בו נקבע כי הרשת תבטל את הטבות השכר של העובדים ושכרם יועמד על שכר המינימום. חשוב להדגיש כי תנאי מהותי לכניסתו של ההסכם לתוקף היה קבלת אישור בכתב מטעם העובדים להפחתת שכרם.

בסופו של יום, בוטל הסכם ההבראה שנחתם בין הצדדים בשל טענת משרד החינוך כי הרשת הפרה התחייבויותיה, בין היתר בשל אי המצאת אישורי העובדים להפחתת שכרם, ובשל התערבות צד ג'. אף על פי כן, המשיכה הרשת לשלם לתובעות, עובדות בעלות וותק ושכר גבוה מהמינימום, שכר בגובה שכר המינימום החל משנת 2008 ועד היום.

טענות הצדדים

התובעות טענו כי הפחתת שכרן נעשתה ללא הסכמתן ובאופן חד צדדי מצידו של המעסיק.

הנתבעת טענה כי העסקתן של התובעות נעשתה משנה לשנה ובחוזים נפרדים, בהתאם לתנאי הסכם ההבראה, וכי ככל שלא היו מעוניינות בכך, עמדה בפניהן האפשרות לסיים את חוזה ההעסקה בשל הרעת תנאים ולהתפטר בדין מפוטרות. משלא התפטרו הנתבעות, יש לראות בהן כמי שנתנו הסכמתן לקיצוץ השכר.

הכרעת בית הדין

בית הדין דחה את טענות הנתבעת ופסק כי החתימה על הסכם חדש מדי שנה הינה פיקציה מלאכותית שאין בה כדי לשקף את אופן העסקתן של הנתבעות בפועל.

בית הדין קיבל את גרסתן של התובעות לפיה לא נתנו הסכמתן להפחתת שכרן וכי מדובר בצעד חד צדדי בו נקטה הנתבעת, בניגוד לדין וההלכה הפסוקה.

המעביד אינו יכול לשנות את חוזה העבודה באופן חד צדדי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתנאי יסודי כגובה השכר, ואין במצבו הכלכלי כדי להתיר זאת.

אמנם למעביד נתונות סמכויות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המצויה בידיו, אך הפחתת שכר באופן חד צדדי אינה אחת מהן.

בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובעות הפרשי שכר  (בין השכר ששולם בפועל לבין זה שקיבלו טרם הפחתת השכר) מחודש ספטמבר 2008 ועד למועד מתן פסק הדין בתוספת פיצויי הלנת שכר בשיעור של 25% לשנה.

[תע"א (י-ם)3491/08 אסתר קרמר ואח' נ' רשת גני ילדי של אגודת ישראל (2011)]